תמיד תהיתי מי יהיה בן זוגי? איך אדע שהוא שלי? אולי יעבור לידי, וחלילה לא אכירנו? ומה אם לא אמצא חן וחסד לפניו? זכרתי את שאמר שלמה החכם באדם: "שלושה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים…דרך גבר בעלמה"אם שלמה שהיו לו המון נשים אומר זאת אז מה איתי?! אולי אתחבר לזוג הראשון בהיסטוריה, כן, לאדם וחוה ואלמד ממנו זוגיות מהי?
בספר בראשית נכתב: "ויברא אלקים את-האדם בצלמו, בצלם אלקים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם" הזהר מסביר שדמותו היתה שלמה ומאוחדת, חלקו הקדמי היה זכר ואילו חלקו האחורי היה נקבה.
כך הוא התהלך כשאינו מודע לחלקו הנקבי, הסתכל האדם הראשון סביבו וראה שלכולם יש בני זוג לחתול יש חתולה לכלב כלבה ואילו הוא מתהלך יחידי בעולם. הצטער האדם הראשון ולא מצא מנוח לנפשו. תוך כדי כך מבקש ממנו האל שיקרא שמות לחיות, אז האלוקים מפיל תרדמה על האדם מנסר את הנקבה הדבוקה לאחוריו, ומביא אותה מולו. האדם שמח בבת זוגו ואומר: הנה זו בת זוגי היא נראית ממש כמוני.
למה?? למה לא ברא אותם מתחילה נפרדים? ולמה הנסירה החלה תוך כדי קריאת שמות לחיות? ואולי גם נסרו אותי?
קראתי תשובה מעניינת של הר' פתייה בספרו "מנחת יהודה" שם הוא מסביר איך האל שתל געגוע בלב אדם הראשון. תחילה התהלך האדם כמלך והרגיש שכל העולם שלו! הסתובב ברחבי הגן מבסוט. אז בקשו האל לקרוא שמות לחיות, תוך כדי הקריאה ראה איך החיות נכנסות בזוגות זוגות, והתעורר בו הצורך בבת זוג, הוא חשב שתכף תיכנס אהובתו. בנקודה זו, הרדים אותו האל, והביא לו את היפה בנשים. הוא כל כך התלהב וחשב בליבו שהוא סתם חטף תנומה וקיבל אותה ברצון ובאהבה.
ומה איתי? גם אני, אתה ואת, היינו מאוחדים! במרום היינו אחד נשמה אחת!
מה עם הזיווג שלי?
הנשמה אינה זכרית או נקבית. הנשמה כלולה מזכר ונקבה, ממש כמו האדם הראשון בטרם הנסירה.
הזהר מתאר את שבת הנשמה בעולם העליון בהיכל טמיר המכונה "היכל האהבה". ההיכל הזה נמצא בעולם גבוה הנקרא "עולם בריאה" מקום מחצב הנשמות. כשקוראים לנו לרדת אנו עוברים בתחנות שונות ובכל תחנה קורה לנו משהו מיוחד עד שנגיע לרחם אמנו.
מהיכל זה יורדת הנשמה הכלולה מזכר ונקבה, להיכל מיוחד במינו הקרוי: "ליבנת הספיר", היכל זה הוא למעשה שני היכלות ועם הגיע הנשמה להיכל היא מתחלקת לשניים החלק הנקבי יורד להיכל "לבנת" בעוד שהחלק הזכרי מגיע ל"ספיר".
אז גם אנחנו התחלקנו, אבל זה עוד לא נגמר…
מהיכל זה שני חלקי הנשמה יורדות לעולם נמוך יותר הנקרא: "עולם היצירה" עולם זה שיך למלאכים
ובו מקום מיוחד לנשמות בטרם רדתן לעולם הגשמי המכונה: "עולם העשייה".
כאן הן חוזרות ומתאחדות כישות אחת המודעת לשני חלקיה השונים, ובהגיע זמנה היא נקראת לרדת ובמקום הזה שוב נפרדים האהובים עם הבטחה שיפגשו שם למטה.
הגעגוע יגרום להם להגיע ולגעת זה בזו.
האם תמיד נפגש? ומה אם לא?
בפעם הראשונה שירדנו לעולם תמיד נמצא את בן זוגנו, זיווג זה מכונה בזהר- "זיווג ראשון".
בראשית ההיסטוריה הם ירדו לרחם אחת: לקיין היתה נקבה שירדה איתו לאותה הרחם ולשניהם קראו 'קין, ולהבל היו שתי תאומות, הזהר הסביר שקנאת נשים הביאה לרצח הראשון.
וכשראה האל תוצאות הענין הרחיק את הזיווג למשפחה המורחבת ועם קבלת התורה נאסרו העריות וחל איסור נישואין במשפחה.ואז הזיווג התרחק לבני העיר.
ומה קורה היום?
נחפש באינטרנט! ישנם זיווגים נוספים: "זיווג שני" ו"זיווג תיקון"…
האם היינו כבר נשואים?
כל אחד מאיתנו הוא חלק משלם, בכל אחד טבוע געגוע פנימי לחלק המשלים. רבים מאיתנו מוצאים חלק משלים, אולם לאחר שהנשמות מתאחדות במהלך טקס הקידושין נדמה לעתים שהשלם הוא לא זה הזכור לנו מקדמא דנא. אכן, ישנם שני סוגי זיווגים עיקריים: הזיווג האמיתי והשלם עם החלק המשלים את נשמתנו, ולעומתו זיווג עם חלק מנשמה אחרת.
בספר משלי, מתאר שלמה שלושה סוגי זיווגים:
• "אשת חיל מי ימצא" – זיווג ראשון
• "מצא אשה מצא טוב" – זיווג שני
• "מוצא אני את האשה מר ממות" – זיווג תיקון
זיווג ראשון: " אשת חיל מי ימצא"
זיווג זה מחבר נשמות תאומות, שני חלקי הנשמה הראשונית. כאשר אדם יורד לעולם הגשמי בפעם הראשונה, בגלגולו הראשון עלי אדמות, יורדת עמו תמיד תאומתו – ה-"Soul Mate" שלו, ה"שול-מית" – ונישאת לו. כותב האר"י: "כאשר האדם הוא חדש, ר"ל כי אז היא בפעם הראשונה שבא בעולם הזה, ואז בת זוגו נולדת עמו כנודע, וכשיגיע זמן לקיחתו אותה מזדמנת לו ברגע, בלי שום טורח כלל ועיקר".8 בזיווג זה האהבה תהא ממבט ראשון, יהיה זיהוי נשמתי שיאחד את שני החלקים באהבה רוחנית וגשמית כאחד.