את דפנה פגשתי ביום הולדתה ה-53 לא ידעתי שזהו יום הולדתה. בתה שירה הזמינה אותי לערוך לה שחזור גלגולים ואמרה לי שאמה חולה מאד ואולי אם תדע מה תיקונה תתרפא או תדע כיצד להחלים.
כשהגיע מועד הפגישה אמרה לי שירה שאמה בבית ועלי לפוגשה שם.

הבנתי ששחזור כבר לא אוכל לערוך לה ובעצם אין לי למה להגיע אליה, שירה אמרה שאמה מחכה לי ושלא אאכזב אותה.

לא ידעתי את נפשי מה אעשה עם אשה הנוטה למות?! חשתי שעלי לבוא אפילו עבור שירה על מנת לסייע לה להפרד מאמה ואולי יש לדפנה מספר עניינים שאינם פתורים ואוכל לסייע במשהו.
בלב הולם ובחששות הגעתי לביתם.
דפנה שכבה בחדר חשוך וקריר מונשמת ובעניים חצי פקוחות שמחה לקראתי, כל חששותיי התפוגגו עת נותרנו לבד.

דפנה פתחה ואמרה: "את יודעת, אני מאד פוחדת, המשפחה והחברים שנכנסים אלי פוחדים מאד, יש להם מבט שגורם לי לפחד, אנשים הם כמו מראות ובגללם גם אני פוחדת".
אני רוצה לחיות!

הבנתי שדפנה מסמנת לי שהיא אכן היתה רוצה לחיות, אך יודעת שימיה אוזלים ושהסביבה אינה משחררת אותה לדרכה האחרונה.

החלטתי לקחתה למסע בעולמות העליונים ושם אולי תקבל מסרים וחיזוקים לקראת דרכה האחרונה.
עלינו על כדור של אור, חצינו את כדור הארץ, הגענו לשער ענק מברזל, חצינו מלאכים שהיו מסביב והגענו לשער ענק העשוי מברזל.
נכנסנו בשער.
י:יש כאן מישהו שאת יכולה לדבר איתו?
ד: יש כאן את הקב"ה הוא מחבק אותי ואומר לי שאני צריכה להיות כאן זה המקום שלי הוא אומר לי שהוא צריך את האור שלי פה.
טוב לדבר איתו.
אני נרעשת,דפנה אינה שומרת מצוות והמושג הקב"ה אינו שגור בפיה. הייתי מצפה ממנה לומר אלוקים אבל לא הביטוי הזה לאלוקות, וכן אומרת שמקומה ליד הקב"ה. היא מודעת למצבה.
י:מה את רואה?
ד: שמש, היא מחממת אותי ומרגיעה אותי, אני רואה שלג,
י: גם שמש וגם שלג?
ד:השלג נמצא מתחת לרגלים של הקב"ה.
אני מחממת את האלוקים, אני מוסיפה אור בנוכחות שלי. הקב"ה רוצה את האור שלי אצלו.

אני תוהה מה עושה שם השלג? גם כשיצאתי וספרתי את שחוותה עדיין לא הבנתי אולם כשחזרתי הביתה נזכרתי שאכן יש שלג 'מתחת לרגלי ה", הזהר אומר:
"כשברא הקב"ה גן עדן נטל שלג מתחת כסא הכבוד וממנה נעשה קרקע הגן" (גן עדן), היכן דפנה נמצאת? מתחת לכסא הכבוד או בגן עדן?! מה שודאי הוא שהיא נמצאת במקום אמיתי!!!
החלטתי לסייע לדפנה להיפרד מאהוביה ולמסור להם את צוואתה האחרונה:
י: הזמיני לפה את כל האהובים עליך
ד: מזמינה את כולם לפה:
דפנה מונה בשמות ילדיה, בעלה ואחותה.
י:את יושבת ליד הקב"ה מבקרת את המשפחה שלך, מה יש לך להגיד להם? איזה מסר יש לך אליהם?
חן- אומרת את האמת, היא נעשית יפה.
חן זו אחותה של דפנה ולאחר שיח איתה אמרה לי, שדפנה שאלה אותה למצבה ובעוד כולם אמרו לה שיש לה סיכוי להרפא אמרה לה חן את האמת; שמצבה קשה ועליה להיפרד מכולם.
כאן דפנה גומלת לה ומברכת אותה על הכנות, והאמת שעושה אותה יפה.
שירה – אני רואה אותה בשמלת כלה, שתתחתן כבר, רואה את הנכדים הקטנים.
אני אומרת לדפנה, שגם מלמעלה תוכל לחזות בחתונתה ולראות את נכדיה.
אושר- שיהיה בנאדם, שילך עפ"י המצוות כדת וכדין ביושר, בן 24, חמוד שלי.
שוב אני תוהה הרי היא אינה דתית ובנה אינו מתכוון לחזור בתשובה לאלו מצוות היא מכוונת?!
אהוד – שלא יהיה כ"כ תלוי בי, שיהיה יותר עצמאי, שידע להסתדר גם בלעדי, נשמה מתוקה והוא אוהב אותי מאד ואני אותו.
מורן- שתסייע לאנשים.
ד: (שואלת אותי) איפה את? אני כאן לבד למעלה רק אני והקב"ה
י: איפה אנחנו?
ד:אתם נשארים למטה ואנחנו שומרים עליכם.
י:יש משהו שאת רוצה שאעשה עבורך?
ד:לא, רק שתתפללי בעבורי.
י: "אנא אל נא רפא נא לה" (3 פעמים), רפואה שלמה לדפנה בת חנה, ועוד תפילות.

דפנה חוזרת לכדור האור ואומרת שהיא רוצה לפגוש את הנשמה שלה, איזו מתקשרת אמרה לה שהנשמה שלה גדולה וגופה קטן מכדי להכילה, ולכן היא חולה.

הזמנו את הנשמה דמות יפיפייה בדיוק כמו שדפנה נראתה בגיל 18 עם שער ארוך ומלאה חיוניות
עם שמלה כחולה. הזמנו את הנשמה להכנס בדמות הזאת והיא מלאה אותה ונעשתה גדולה גדולה.
דפנה שמחה לראות את נשמתה המאירה את גופה החיוני.
לפתע אני חשה שלדפנה קר ואני רוצה לכסות אותה היא אומרת לי שלא אכסה אותה כי היא רוצה להיות ערנית בחוויה ולא לברוח למרות שלבסוף היא מחליטה שאכסה אותה.

פגישה עם הנשמה:
דפנה מבקשת מהנשמה אור וחום היא מוצפת באור ונעשה לה חם מאד הלחיים שלה מוורידות ואומרת "עכשיו טוב לי".
י: יש לך משהו לשאול את הנשמה?
ד: לא רק תתפללי עלי.
הבנתי שגם דפנה יודעת שאין שאלות במקום בו היא נמצאת אלא רק תפילות.
אני מתפללת לרפואתה בדיוק כפי שנאמר בתלמוד ש"אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של האדם אל יתיאש מן הרחמים", ומי יודע…

פתאום דפנה חווה כאבים עזים ברגל. אני מחליטה לעזור לה על ידי חיזוק מארבע היסודות מהם מורכב הגוף. אש, עפר, מים ואויר, ועם היפרדות הרוח מהגוף ישנה מלחמה בין ארבעת היסודות כמו שכתוב בזהר: "באותו יום עז ונורא לאדם, כשמגיע זמנו להסתלק מן העולם, ארבע רוחות העולם עומדות בדין חזק וניעורים דינים מארבע רוחות העולם, וארבעה קשרים ניצים וקטטה מצויה ביניהם ומבקשים להיפרד, כל אחד לצדדיו" .
י: בואי נבקש חיזוק מארבע היסודות הארציים:
בואי נדמיין שהאדמה שואבת אליה את הכאב ננשום נשטוף את הכאב ונרוקן אתו לתוך האדמה.
עכשיו נשטוף את כל התאים במים והם ינקו את כל הכאב והחולי.
אש נעימה חודרת בכל התאים מחממת אותם ולוקחת את הכאבים מכל תא ותא.
דפנה אומרת שהכאב עבר, "התחממתי ממש!".
הפנים של דפנה הוורידו, והיא נראתה נינוחה ורגועה.
אויר: את עטופה באור ואויר נקי שעוזר לך לנשום טוב יותר.
י: מה את רוצה לעשות עכשיו?
ד: ללכת לירושלים

י: עלינו ביחד על כדור האור ראינו את ההרים שבדרך מלמעלה ראינו את העיר העתיקה ודפנה מבקשת לבקר בכותל. אנחנו מגיעות לכותל דפנה מחבקת את האבנים מריחה את הריח של האבנים
ד: אני רוצה לשים פתק
י: מה כתבת בפתק?
ד: אני מבקשת להיות ליד הקב"ה
דפנה אינה מבקשת רפואה, היא יודעת לאן מגמת פניה.
דפנה מבקשת שאתפלל בעבורה ואני אומרת בקול ובניגון את כל מזמורי התהילים שעולים לי בע"פ "שיר המעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי…." ועוד פרקים רבים.
דפנה עוצמת עיניים ואני חוששת שנרדמה כשסיימתי היא פוקחת עיניים צלולות ממש ואומרת לי "תודה, זו התפילה הכי יפה ששמעתי"….
י: את יכולה לקרוא או לבקש שיקריאו לך
ד: אני רוצה לקרוא אבל זה תמיד בכתב קטן. (דפנה אינה מכירה פורמטים של תהילים הכתובים בכתב גדול).
אני מרגישה להיות בענווה מול נשמה גדולה ומיוסרת, שרוצה בכל מאודה לחיות אך יודעת שהגיע זמנה.
ד:אני רוצה להבריא להיות פה אבל בלי כאבים. מה יכול לעזור לי לעבור את מה שאני עוברת?
י:האמונה שהגוף הזה הוא רק בגד והוא זמני והנשמה היא הנצחית ואינה סובלת.
ד: את מתכוונת לגלגולים?
י: כן אולי הגוף שלך יצא מפה אבל נשמתך היא נצחית ותמיד תהיה כאן לצד אהוביך.
ד: לשירה יש בחור חמוד, אני רוצה לראות אותה נשואה.
י: את תראי גם אם לא בגוף אז ודאי בנשמה.
ד: אני רוצה להגיד שהיתה לי חויה מדהימה.
י: שמחתי להכיר אותך גם לי היתה חויה מרוממת.

שירה ספרה לי בערב שדפנה ישנה כמו תינוקת אחרי לכתי, ללא משככי כאבים וכשקמה ירדה מהמיטה בעזרה ובקשה להתפנות למרות שכבר ימים אחדים היתה עם חיתולים. היא התנקתה בכוחות עצמה ואמרה אולי אני עוד אהיה בסדר.

בעת הגסיסה, כאשר הנשמה והגוף מתענים בתהליך הפירוד, ראייתו של האדם מתרחבת ומתגלים לו חזיונות רוחניים. כשם ששלהבת הנר מתלקחת לפני דעיכתה, כך האדם מקבל חיוניות חדשה בטרם ילך ואיננו. וזהו שכתוב בתהלים "… תוסף רוחם יגוָעון, ואל-עפרם ישובון", שעם המיתה האדם מקבל תוספת רוחנית. ועוד: " 'כי לא יראני האדם וחי' – בחייהם אינם זוכים, במיתתם זוכים ".

דפנה נפרדה מן העולם אחרי יומיים. ביום ההילולה של האר"י הקדוש.
ברוך דיין אמת!

ג' במנחם אב ה'תשס"ח
4 לאוגוסט 2008
דפנה נפרדת מן העולם