את מי את אוהבת יותר? כשהייתי ילדה הייתי שואלת את אמי חדשות לבקרים את מי את אוהבת יותר? ולה הרי היו תשעה ילדים וכי את מי תאהב יותר?
ותשובתה המדהימה נשמעת באזני עד היום: תסתכלי על אצבעותיך כמה אצבעות יש לך? האם הם שוות?
לא אמא.

תגידי ביתי ואת איזו אצבע את אוהבת יותר? ואז הייתה תופסת אצבעותיי הקטנות ומכריזה כמו שביד יש אצבעות שונות כך הילדים שונים אולם את כולם אני אוהבת וכולם נצרכים לי.
כן, אנחנו בוחרים את ההורים שלנו אם מתוך אהבה גדולה וגעגוע או בשל תיקון שיש עלינו לעשות עם אותם הורים לא לחינם המילה תינוק=תיקון הן אותן האותיות שהרי התינוק מגיע להוריו לשם התיקון שלו
ובאמת…
כולנו עם יד על הלב מכריזים שאנו אוהבים את כל ילדינו אולם בכל בית ישנם ילדים מאתגרים יותר ופחות יש ילדים שמרווים אותנו נחת ואחרים מעלים לנו את הסעיף
נכון תמיד נאמר לעצמנו ולהם שאותם אנו אוהבים אך לא את מעשיהם
אז איך נצא ממעגל האשמה?
איך נדע למה הילד הזה הגיע לחיי ומה יש לי ללמוד ממנו?

אני מפחדת ממנה..
סיפורה של נעמה, נשואה ואם לילדים: "כשילדתי את בתי הרביעית, רק הסתכלתי עליה ומיד הרגשתי דחיה נוראה. כאילו משהו איום עומד לקרות לי. אין לי מושג מהיכן הגיעה הרגשה זו, ומעולם לא חוויתי כך כלפי אחד מילדי האחרים. זו היתה תחושה מפחידה שהיתה מעבר להתבוננות בתינוקת המתוקה חסרת הישע ששכבה בזרועותי, אלא מעין נבואת זעם עתידית. כבר מההתחלה פחדתי ממנה, ואכן אינני מסתדרת אתה עד היום".

כאשר בדקנו את הקשר הגלגולי בין נעמה לבתה, נתחוור לנו שאכן הילדה הזו באה לתקן עם אמה. ואכן נשמת אִמה זיהתה זאת מיד עם צאת בתה לאוויר העולם. רגשות אשם רבים אפפו אם זו, שחיבקה את התינוקת הזעירה, אך חשה רגשות שונים מאלה שציפתה להם ערב צאתה לעולם. תינוקת זו הביאה איתה זכרון לא נעים מעברן המשותף, שהיה עליה לתקן עם האם. התינוקת הזו היתה בעבר מאהבת של בעלה של האם, והאם חשה מיד מאוימת על־ידה.

הבת באה לחיים אלה כדי להיות נאהבת בצורה לגיטימית על־ידי האם. היא בחרה לבוא כבת ולקבל את האהבה שלא זכתה לה בגלגול הקודם. האם, שזכרה אותה כאויבת, לא יכלה לקבל את בתה.
נעמה באה לשיעור חדש של אהבה אולם היא תיפקדה "ברמת הפאזלים", החייתה מחדש את טראומות העבר ולא היתה מסוגלת לקבל את בתה. היא אמרה לי שאם היתה זו בתה הראשונה, היתה פוחדת להביא עוד ילדים לעולם והיא שמחה שזה קרה לה רק לאחר הלידה הרביעית. ההבנה מהיכן נובע הקושי עם בתה, סייעה לה לשחרר את הפחדים הקשורים בבתה ולקבל אותה כמות שהיא בהווה – כבתה ולא כאויבתה. הוויתור על זכרונות העבר, הסליחה והשחרור – הביאו אותה לתקן את קטע הפאזל הקשור בבתה, ויחסיהן השתפרו לאין ערוך.

אבא לא אוהב אותי…
הגיעה אלי סיגל, וסיפרה כי היא חשה שאביה אינו אוהב אותה. "את כל אחי שהם תשעה במספר הוא מחבק ומנשק ואותי הוא תמיד דוחה", התלוננה, "מעולם לא זכיתי ממנו לחיבוק או לנשיקה, ובכל פעם שהתקרבתי אליו הוא דחה אותי בשתי ידיים. תמיד אני חשה פגועה ממנו".

ערכנו שחזור גלגולים. ראינו שאותו אדם היה אביה גם בעבר ואנס אותה, וכעת בא עם זכרון חזק שעליו לתקן עם בתו וללמוד להיות לה לאב. נשמתו שמרה עליו, ובכל פעם שבתו התקרבה אליו, הוא דחה אותה כדי שלא יחטא שוב. כשסיימנו את התהליך אמרתי לה: "את צריכה להודות לאביך, הוא מתקן דרכיו. ודאי קשה לו מאד להרחיק אותך מעליו, אולם נשמתו יודעת שהוא חייב להתרחק כדי שלא ישכח ויפול לזכרונות העבר ושוב יקלקל". ההבנה הזו עודדה אותה ואפשרה לה להמשיך בחייה מבלי לשמור טינה לאביה.

בת או אם?
לתמר בת שלישית שכל בזמן מורה לה מה לעשות, מעירה לה ,וחוברת לאב בביקורת על התנהלות האם. בשחזור גילינו שביתה היתה האם ואביה היה בעלה הבת זוכרת שהיא בעלת סמכות כלפי האם גם האב זוכר זאת ונופל לזיכרון הגלגולי ומשם הוא מתפקד, כאשר ראתה זאת תמר הבינה את המקור לבלבול הוריתי לה להסתכל לתוך עיניה של ביתה (העיניים הם הראי לנשמה) ולומר לה היום את בחרת להיות ביתי ולכן עלי לחנך אותך ולא את אותי היא אמרה זאת מספר פעמים באסרטיביות ואט אט בתה קבלה את המצב שהיא היום הבת ולא האם…

'השחזור' עוזר לדייק את התחושות, להבהיר את הרגשות, ולשחרר את קטעי הפאזלים שאספנו במהלך הגלגולים אודות מערכות היחסים ביננו לבין ילדינו לשחרר את העבר ולחיות חיים מיטביים בהווה

מזמינה אתכן המטפלות שחשות שאתן זקוקות לכלים נוספים להתנסות לשחרר להשתחרר וללמוד טכניקה מרתקת זו!