קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף. נשים, אנשים, נערות, נערים, וכולנו מייחלים, לאחד והיחיד, לזאת, לזה, שיוציאנו לאור, שהלבבות יהלמו בקצב אחיד, שנוכל להניח כתף ולצפות בשקיעה בעיניים לחות וחולמניות…
אז למה, למה זה כל כך קשה?
מה לא ניסינו? מאובות ויידעונים ועד סגולות ורבנים, הפרשות חלה וקניית טליתות, עוד תפילה ותחינה…
בנות!
עד השבוע הייתי בטוחה, אבל ממש!
שזו בעיה שלנו!
שהצד השני אינו חווה דבר שכזה…
אנו שאמורות להיות ה"אבדה" שיש למצוא, מחכות ליחיד שימצא אותנו, ועד אז, אנו באמת, אבודות!
והנה השבוע פגשתי בקליניקה איש מקסים כבן ארבעים ובעיניים דומעות סיפר לי את מסכת ייסוריו: מה לא עשה, ולמי לא פנה… ואלו סגולות וסילוק עיין הרע, ועוד מעשה כישוף שנתנו לו ומתקשר ושום דבר! נאדה!
בשחזור שערכנו, ראינו אותו מבטיח נישואין בגלגולים רבים ובורח ברגע האחרון, ועוד גלגול בו היה אישה שרצתה להיות חופשיה ללא מחויבות, ובניגוד למוסכמות בחרה בחירות, וגם בחיים אלו סיפר לי שהייתה לו ארוסה והוא הפר את הנדר וגרם לה לצער גדול
היום היא כבר נשואה ובעלת משפחה ענפה, אך מי יודע, אם ההקפדה שלה אינה גורמת ועיכוב שלו?
מה הייתן מציעות לו? איזה מעשה יוביל אותו בע"ה לחופה?