מאמרים וסיפורי מקרה מטיפולים

קרה לכם שחוויתם כאב גדול, או בגידה נוראית? חשתם, שהכל שחור סביב, אין מוצא… נכנסתי לבור אפל ממנו איני יודעת לצאת, מי יושיט יד ויחלץ אותי? משוועת לעזרה, לא קרה שום דבר חיצוני שיאותת לי למה אני חשה כך. פתאום באמצע היום הכל חג סביבי, מה הטריגר שהעלה בי זאת?

יש זמן זכאי וזמן חייב הגיגים לפרשת נח בראשית הבריאה האנשים חיו בשקט ובשלוה ללא טרדות הפרנסה וללא תחלואים האדמה הוציאה את פירותיה והם הספיקו לארבעים שנה תוחלת החיים היתה גבוהה והכל היה על מי נח. העצלות ועודף הזמן היה בעוכרי דור המבול והם משחיתים דרכם ולא רק הם אלא

הגר גדולה היתה בת מלך שאביה נתנה להיות שפחה בבית אברהם שרה מכירה בערכה והופכת אותה למורה רוחנית וכאשר מבינה שאינה יכולה ללדת משדלת את אברהם לקחת אותה לאישה ואומרת "אולי אבנה ממנה" איך תיבנה? כאשר השפחה יולדת את הילד, הוא שייך לגבירה. כגון רחל ולאה שמוסרות את בלהה וזילפה

מכל סיפורי האהבה בתנך מרתק אותי ספור האהבה שבין יצחק ורבקה. אברהם שיצא מניסיון העקדה, מגיע הביתה, ומגלה שנוות ביתו מתה. הוא יודע שגם הוא עתיד למות, ומצוה על עבדו, להביא לבנו בת זוג ממשפחתו אשר בחרן. ורבקה הנערה יודעת בדיוק מה היא רוצה ! לעזוב את בית הוריה, לנסוע

יעקב מת והאחים קוברים אותו. יוסף מסתגר בארמון ושוב אינו מזמין את אחיו לסעודות אתו כמו בימיו של יעקב. האחים מפחדים ביותר שהנה עתה יוסף ישלם להם כגמולם על מכירתו, ומוסרים לו ציווי שהמציאו (עפ' ר"שי): וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר: כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא

ערב יום השואה אני מתגלגלת 20 שנה לאחור ונזכרת באחת מהחוויות שהשאירה אותי פעורת פה רגע לפני שאני משתפת אתכם דעו לכם שלילדים יש זכרונות גלגוליים חזקים ויש להקשיב להם רב קשב ולא לבטלם ולהחליט שזהו פרי דמיונם בתי תהילה, שהיתה אז בת ארבע וחצי, ואמרה לי: "אמא! ציירתי לך

סיפור מקרה מתוך טיפול בשחזור גלגולים >>>בעיות תקשורת בין אמא לבת >>> כידוע, כשנשמה יורדת לעולם היא בוחרת מראש את הוריה להשלמת המשימה. אין זה מצביע כי מערכת היחסים ביניהם תהיה טובה ונכונה למרות הידיעה שיש עליה לתקן את גלגולה. במהלך הטיפולים שלי אני נתקלת בלא מעט מערכות יחסים סבוכות

בפרשתנו חיי שרה אנו פוגשים פעמיים את המונח "עין" – מעיין. פעם אחת כאשר אליעזר מבקש אות מה' אודות זו שתבוא ותגמיעהו מים: "הנה אנוכי ניצב על ובנות ואנשי העיר יוצאות לשאוב מים" ובפעם השניה כאשר לבן שומע שמגיע אליעזר ורץ לקראתו: "ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש

קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף. נשים, אנשים, נערות, נערים, וכולנו מייחלים, לאחד והיחיד, לזאת, לזה, שיוציאנו לאור, שהלבבות יהלמו בקצב אחיד, שנוכל להניח כתף ולצפות בשקיעה בעיניים לחות וחולמניות… אז למה, למה זה כל כך קשה? מה לא ניסינו? מאובות ויידעונים ועד סגולות ורבנים, הפרשות חלה וקניית טליתות,

מכירים את התבנית הזו? מה גורם לנו לברוח ממערכות יחסים דווקא כשעל פניו נראה שהכל בסדר?! מזהים את המונח: "לפרוש בשיא"? האם מדובר באמת ב"שיא"? פעמים לרוב אני שומעת בקליניקה סיפורים על אנשים שמקלקלים בכוונה מערכות יחסים כדי שלא יצטרכו להתמודד עם מציאות נטושה. לדוגמה: זוג לקראת נישואים מיטל הגיעה