מכל סיפורי האהבה בתנך מרתק אותי ספור האהבה שבין יצחק ורבקה. אברהם שיצא מניסיון העקדה, מגיע הביתה, ומגלה שנוות ביתו מתה. הוא יודע שגם הוא עתיד למות, ומצוה על עבדו, להביא לבנו בת זוג ממשפחתו אשר בחרן.
ורבקה הנערה יודעת בדיוק מה היא רוצה !
לעזוב את בית הוריה, לנסוע לארץ רחוקה, לקראת בן זוג שאיננה מכירה.
היא משאירה הכל מאחור, ויוצאת לדרך רכובה על הגמל.
היא רואה מרחוק דמות: "ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותיפול מעל הגמל ותאמר אל העבד מי האיש ההולך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדוני ותקח צעיף ותתכס" (בראשית כ"ד ס"ג)

רבקה רואה את יצחק מתפלל בשדה, חשה את הקדושה והאור שנוהר ממנו, אור גן עדן שקרן ממנו לאחר נסיון העקדה.
רבקה מתרגשת מהאור, מזהה את הרוחניות שביצחק ונופלת שדודה.

כאשר מבינה שזה זיווגה, מתכסה בצעיף, ומסתירה את ההתאהבות הראשונה.
ומנגד יצחק,עובר תהליך של אהבה:
"ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה
ויקח את רבקה
ותהי לו לאשה
ויאהבה
וינחם יצחק אחרי אמו" (ברא' כ"ד, ס"ו-ס"ז)

בתחילה העבד מספר על המידות הטובות של רבקה. מעורר ביצחק הערכה לאישיותה.
ואז ,יצחק לוקח אותה בחופה וקידושין, ובאוהל הוא מגלה שהתכונות של רבקה זהות לשל אמו. שהרי היתה לה ברכה בעיסה, הנר דלק, והענן שהיה על אוהל שרה חזר לשכון באוהל שלהם.
עתה מתגלה האהבה במלא תפארתה: "ויאהבה" !!
יצחק מגיע למרום האהבה. עתה יכול להתנחם מהטראומה שחווה ממות אמו.
יצחק ורבקה היחידים באבות שנשארו נאמנים לזוגיות שלהם, ולמרות שלא היו להם ילדים: "ויתפלל יצחק לנוכח אשתו", אומר הזהר, שיצחק ידע ברוח הקדש שיהיו לו ילדים, אבל לא ידע אם מרבקה או מאישה אחרת.
אבל באהבתו אותה – מבקש שהבנים יהיו מאשתו, שזו תהא האשה ממנה יהיו לו ילדים ולא מאחרת…!
ועוד פסוק מהדהד לי "וישקף אבימלך מלך פלישתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו" (ברא' כ"ו ח')

איזו אהבה !
ובירור לנו: לבדוק טוב טוב את המידות של בני זוגנו, אבל לא להפסיק לצחק…